תרופות לפיברוזיס ריאתי

תרופות

שנת 2014 היוותה כשנה פורצת דרך לטיפול במחלה כאשר שתי תרופות חדשות למחלה אושרו על ידי הFDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי – המרכז את הפיקוח והרגולציה על מזון ותרופות בארה"ב), אישור המאפשר את שיווק התרופה.
בשנת 2016 נכנסו שתי התרופות לסל התרופות הישראלי!

אם כן, שתי התרופות פועלות באופן ממוקד לטיפול בחולי IPF, דרך האטה של הידרדרות המחלה באופן משמעותי. טיפולים אלו מהווים בשורה משמעותית הן לחולי IPF והן לצוות הרפואי שכן לראשונה ישנו מענה טיפולי לחולים אלו, המרחיב את אפשרות הטיפול המוגבלת מאוד שעמדה עד כה בפני חולי IPF – השתלת ריאה.

פריצת הדרך החדשה של התרופות הללו, עשויה בהחלט לסייע בהקלה על הסימפטומים ובשיפור משמעותי של איכות חיי החולים.

*המידע על התרופות המפורסם באתר ניתן באדיבות כותבי מאמר, שעתיד להתפרסם בקרוב, פרופ' מרדכי קרמר ודר' אורי ונד.

פירפנידון – Pirfenidon (של חברת Roche)
Trade name – Esbriet

פירפנידון של חברת Roche הינה תרופה במתן פומי (אוראלי דרך הפה) שפותחה כטיפול אנטיפיברוטי ל IPF. התרופה ניתנת במינון שלושה כדורים, שלוש פעמים ביום. נטילת התרופה יחד עם מזון מעכבת את ספיגתה ומפחיתה תופעות לוואי. יש להימנע מטיפול בתרופה בחולים במחלת כבד קשה או הסובלים מאי ספיקת כליות מתקדמת, אך אין המלצות לשינוי מינון התרופה בהתבסס על התפקוד הכלייתי. עישון מגביר את פעילות האנזים, כמו גם התרופה omeprazole, ועשויים להפחית רמת התרופה בדם.

מחקר בינלאומי להערכת יעלות התרופה הראה מספר השפעות:

ירידה ב-FVC (נפח האויר המירבי הננשף) במהלך המחקר בקבוצת הטיפול היתה קטנה יותר בקבוצת הטיפול הפעיל אל מול קבוצת האינבו (פלצבו).

שיעור התקדמות המחלה היה נמוך יותר בקבוצת החולים שטופלו בפירפנידון ובאחוז גבוה יותר מהם לא חלה כלל התדרדרות ב-FVC (נפח האויר המירבי הננשף) במהלך המחקר.

בנוסף נמצאה גם נטייה להפחתה בתמותה בקבוצת הטיפול הפעיל, אך גודל המדגם לא אפשר קבלת משמעות סטטיסטית לתוצאה זו.

מרחק הליכה ב-6 דקות התקצר במידה פחותה יותר בקבוצה שטופלה בפירפנידון, אך לא נצפה הבדל בתחושת קוצר הנשימה בין הקבוצות.

באנליזה משולבת של תוצאות מחקר קודם ומחקר זה, נמצאה ירידה של 48% בסיכון למוות של החולים שטופלו בפירפנידון לעומת אלה שטופלו באינבו (פלצבו).

לסיכום, התרופה נבדקה עד כה במעל 1500 מטופלים במחקרים מבוקרים בהם נמצא כי הטיפול בפירפנידון יכול לעכב את קצב התדרדרות תפקודי הריאות (FVC) ולמנוע תמותה בחולי IPF.

 
 

תופעות לוואי:

תופעות הלוואי השכיחות מערבות את מערכת העיכול והעור וכוללות חוסר תיאבון, אי נוחות בטנית, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, רגישות יתר לאור (פוטוסנסיטיביות), פריחה ותחושה של חוסר יציבות. תופעות אלה בדרך כלל אינן קשות, ונדיר שיצריכו הפסקת טיפול בתרופה.

תופעות הלוואי בדרך כלל מופיעות בחצי השנה הראשונה לטיפול, ומוקלות בהפחתת מינון התרופה או הפסקתה באופן זמני. בפחות מ3% מהמטופלים תיתכן עלייה באנזימי כבד ממקור הפטוצלולרי מעבר לפי 3 מהערכים התקינים. תופעה זו הינה זמנית והפיכה, ללא השלכה קלינית ולא תוארו מקרי תמותה הקשורים למחלת כבד.

התחלת הטיפול נעשית במינון נמוך, ויש להגיע למינון הסופי תוך כשבועיים מתחילת הטיפול. מומלץ ליטול את התרופה יחד עם האוכל לצורך מניעת תופעות לוואי ממקור מערכת העיכול, ולהתמגן מחשיפה לשמש בעזרת מקדם הגנה לצורך מניעת תופעות של רגישות יתר לאור. מקובל לנטר מעבדתית אנזימי כבד אחת לחודש בחצי השנה הראשונה לטיפול ובהמשך אחת לשלושה חודשים.
אמנם חלק משמעותי מהמטופלים יסבלו מתופעות לוואי הקשורות לתרופה, אך לרוב תופעות אלה קלות, אינן מסוכנות ולא מצריכות הפסקת הטיפול.

מגבלות:

המטופלים שנכללו במחקרים הקליניים עד כה סבלו מליקויים קלים יחסית בתפקודי הריאות. ה- FVC הממוצע של המשתתפים במחקרים היה כ60% מהצפוי, נתון שאינו משקף את כלל חולי IPF. לא נכללו במחקרים מטופלים שסבלו מתחלואה נלווית משמעותית כגון אי ספיקת לב או יתר לחץ דם ריאתי קשה. התרופה לא נבדקה כטיפול בהתלקחויות של IPF, והשפעתה במקרים אלה אינה ידועה. לא ברור האם ניתן להשליך את תוצאות המחקרים על מטופלים עם מאפיינים השונים מאלו שהיוו את קבוצת המחקר, כולל חולים במחלה מתקדמת יותר או כאלו הסובלים מתחלואה נלווית. הטיפול בפירפנידון עשוי להאט את קצב התקדמות המחלה בחולי IPF, אך אינו עוצר את המחלה. ההשפעה על איכות חיי המטופלים בהיבט תחושת קוצר הנשימה שלהם אינו ברור, ויש לקחת בחשבון מחיר של תופעות לוואי שבעצמן עשויות לפגוע באיכות החיים, גם אם אינן מסוכנות.

לסיכום

פירפנידון יעילה בעיכוב התדרדרות תפקוד הריאות ומניעת תמותה בחולים בIPF הסובלים מהפרעה קלה-בינונית בתפקוד הריאות. תופעות הלוואי הן בעיקר בטניות ועוריות ובדרך כלל אינן קשות. התרופה מאושרת לטיפול בחולי IPF בדרגה קלה-בינונית ביפן, קנדה ומספר ארצות אירופאיות.

 

נינטדניב – Nintedanib (חברת Boehringer Ingelheim)
Trade name – Ofev

נינטדניב של חברת Boehringer Ingelheim הינה תרופה במתן פומי (אוראלי דרך הפה) שפותחה לטיפול במספר סוגי סרטן וב-IPF. התרופה ניתנת במינון של כדור פעמיים ביום. לא צפויה מגבלה לנטילת התרופה בחולים הסובלים מאי ספיקת כליות ולא צפויות תגובות בין תרופתיות הנובעות מתחרות על ציטוכרום P450. לא ברורה ההשלכה של מחלות כבד משמעותיות או תרופות המפריעות למנגנון הגלוקורוינזציה על רמת התרופה ופעילותה.

מחקרים בינלאומים להערכת יעלות התרופה הראו מספר השפעות:

הירידה ב FVC לאחר שנה של טיפול – בקבוצת הטיפול במינון פעמיים ביממה נצפתה ירידה של 60מ"ל ב-  FVC אל מול 190 מ"ל בקבוצת האינבו (פלצבו).

נצפה שיעור נמוך יותר של התלקחויות מחלה וזמן ממושך יותר עד להתלקחות מחלה בקבוצה שטופלה בתרופה לעומת קבוצת האינבו (פלצבו). כמו כן חלה התדרדרות מתונה יותר באיכות החיים של המטופלים בתרופה.

לא נצפה הבדל בתמותה בין קבוצת הטיפול בתרופה לקבוצת הטיפול באינבו

מסקנות המחקרים הקליניים המבוקרים שכללו עד כה כ1500 חולים הן שהטיפול בנינטדניב מאט את קצב התדרדרות FVC במשך שנה בחולי IPF.

 
 

תופעות לוואי:

כמעט כל המשתתפים במחקרים הקליניים דיווחו על תופעות לוואי במהלך הטיפול. תופעות הלוואי העיקריות היו שלשולים (בכ 60% מהמטופלים), בחילות והקאות וכאבי בטן עליונה. במרבית החולים תופעות אלה היו קלות, ובמחקרי ה INPULSIS פחות מ10% מהחולים הפסיקו את התרופה בעקבות תופעות אלה.

כ5% מהמטופלים בתרופה סבלו מעליית אנזימי כבד הפטוצלולרים לרמה של מעל פי 3 מערך הנורמה שהצריכה הפחתת מינון התרופה או הפסקתה הזמנית בחלק מהמקרים, אך ללא התפתחות של מחלת כבד משמעותית. תוצאות דומות נצפו בחולים אונקולוגים שטופלו בתרופה למחלת הסרטן. במחקרי הINPULSIS נצפה שיעור דומה של תחלואת לב, אך נצפו יותר אוטמים של שריר הלב בקבוצת הטיפול בתרופה לעומת קבוצת הטיפול באינבו (1.5% מול 0.5%) ללא .מובהקות סטטיסטית. המשמעות הקלינית של תוצאה זו צריכה להמשיך ולהיבדק במחקרים נוספים חשש מפני ליקוי בריפוי פציעות בשל האפקט האנטי-אנגיוגנטי של התרופה לא נמצא מבוסס במחקרים הקליניים שנערכו עד כה.

נסכם שכ20% מהמטופלים במחקרים הקליניים בחולי IPF הפסיקו את הטיפול בתרופה במהלך המחקר בשל סיבות שונות שעיקרן תופעות לוואי, וכ25% נוספים נזקקו להפחתת מינון התרופה במהלך הטיפול.

מגבלות:

בדומה למחקרים על פירפנידון, המשתתפים במחקרי הטיפול בנינטדניב היו חולי IPF עם תפקודי ריאות שמורים יחסית (FVC לפחות 50% מהערך הצפוי וכושר דיפוזיה של 30-79% מהצפוי). כמו כן לא נכללו במחקרים חולים עם תחלואה נלווית משמעותית, ובפרט חולים במחלות לב קשות העשויים לפתח אוטם שריר הלב. יעילות התרופה בחולים עם מחלה מתקדמת יותר לא נבדקה. מגבלות נוספות של הטיפול דומות לאלו שתוארו עם פירפנידון.

לסיכום

נינטדניב עשויה לעכב את קצב התקדמות מחלת הריאות בחולי IPF הסובלים ממחלה קלה-בינונית. שיעור משמעותי מהמטופלים סובלים מתופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול ובחלקם תידרש הפחתת מינון התרופה או הפסקת הטיפול בה, אך נראה שהתרופה בטוחה לשימוש. ישנן עדויות סותרות לגבי יעילות התרופה בהפחתת התלקחויות חדות של המחלה ומניעת התדרדרות איכות החיים.

שיקום נשימתי – שיקום ריאות

מאת: נעמי טוביה, מנהלת שרותי פיזיוטרפיה בבית החולים לניאדו שיקום ריאות מיועד לחולי ריאות החולים במחלות ריאה חסימתיות כמו COPD ואסטמה וגם למחלות ריאה מגבלתיות שעמן נמנית מחלת הפיברוזיס הריאתית

קראו עוד »
פיברוזיס ריאתי

השתלת ריאות

בהינתן העובדה כי אין כרגע תרופה המרפא את המחלה, השתלת ריאות הינה הטיפול היחיד הניתן על מנת "להיפטר" מהמחלה. שיעור ההישרדות לאחר שנה עומד על כ-80% בממוצע. השתלת ריאה הינה השתלה

קראו עוד »