בעיות במערכת העיכול הן בעיות מטרידות, שיכולות ללוות אותנו יום יום, כל היום, ולפגוע בצורה משמעותית בתפקוד שלנו.
לכן לא ניתן, ויותר מזה, אסור להתעלם מהן. חשוב לזכור שבעיות עיכול הן לא מיוחדות למי שסובל מפיברוזיס ריאתי ונפוצות היום מאד בעולם המערבי. נדמה לנו שמערכת העיכול מושפעת רק ממה שאכלנו, אבל לא כך. כמובן שיש לאוכל השפעה לא קטנה, אבל ישנם גורמים רבים נוספים המעורבים בתהליך העיכול ויכולים להפריע לו להתנהל באופן תקין. למשל, הדרך שבה אנחנו אוכלים (לאט, מהר…), הגיל שלנו, המין, מצבנו ההורמונלי, אורח החיים שלנו (האם אנחנו שוכבים, יושבים או בתנועה), כמות הפעילות הגופנית ורמת התנועה היומית, ואפילו מרמת הלחץ שבה אנחנו חיים. בנוסף, גם לתרופות שנצרוך ולמחלות הרקע שלנו תהיה השפעה. כדי להבין מה גורם לבעיית עיכול מסוימת ומה אפשר לעשות כדי להקל או לפתור אותה, כדאי להבין קודם את דרך הפעילות של מערכת העיכול שלנו יותר לעומק.
מערכת העיכול היא צינור ארוך ושרירי, שפועל באופן לא רצוני, כמו הלב. האוכל נדחף פיזית על ידי שרירים המצויים לאורך מערכת העיכול, ועובר פירוק הדרגתי. מהביס שאנחנו לוקחים, גודלו מצומצם לחלקיקים קטנים ואז מפורק על ידי אנזימים לסוכרים, חלבונים, שומנים וויטמינים שנספגים דרך משאבות מיוחדות מתוך מערכת העיכול אל הדם, ומשם אל התאים הספציפיים.
תהליך העיכול מתחיל כבר בפה. הלעיסה היא רכיב משמעותי ביכולת שלנו לפרק ולעכל מזון. הלעיסה מפרקת טכנית את האוכל לחלקים קטנים יותר בעזרת השיניים, הרוק בפה מרטיב אותו והופך אותו לעיסה שמחליקה יותר בקלות לאורך הושט, וקלה יותר לפירוק עבור אנזימי העיכול. בפה מתחיל תהליך הספיגה של הסוכרים לגוף בעזרת אנזים מיוחד לפירוק העמילנים שנוכח ברוק. העיסה הרטובה שנוצרת בפה עוברת לקיבה דרך הושט.
בין הושט לקיבה ישנו שסתום, שתפקידו לסגור את המעבר בין הושט לקיבה ומונע עליה חזרה של המזון. במקרים של הקאה, השסתום נפתח למרות המזון הנוכח בקיבה ויש פליטה שלו דרך הפה, וכאשר יש צרבות קיימת עליה חלקית של מזון מתוך הקיבה חזרה לוושט.
הקיבה היא צינור רחב, דמוי שק, שבו מתבצע אחסון המזון. בתוך הקיבה מופרשות חומצות, שתפקידן לחטא את המזון מחיידקים. הקיבה מערבלת את המזון ובכך מסייעת לפירוק הפיזי שלו, שהחל קודם לכן בפה, ובנוסף מתרחש בקיבה תהליך ייחודי של פירוק החלבונים שהגיעו מהמזון באמצעות אנזים מיוחד שמופעל אך ורק בקיבה ואך ורק בסביבה החומצית הזו. ברגע שמתרחשת פגיעה בקצב התנועה של הקיבה או בדרגת חומציות הקיבה, עלולות להתעורר בעיות של מלאות יתר, בעיות בספיגת החלבון וקשיים בעיכול המזון.
החלק הבא במערכת העיכול הוא המעי הדק. זהו צינור דק שלאורכו מתרחשים תהליכי ספיגה של ויטמינים, מינרלים מסוימים כמו למשל B12 שנספג בחלק קטן מאד במעי הדק העליון, ופירוק של המזון לאבני הבניין הראשוניות שלו – פחמימות, חלבונים ושומנים. החומרים המפורקים נספגים לדם דרך תאים בדופן המעי ועוברים לזרם הדם דרך נימי דם דקיקים המגיעים אל דפנות המעי. במידה וקיימת דלקת במעי, חסימה במעבר, או שחסרים אנזימים יהיו קשיים בספיגת אבות המזון.
צינור המעי מסתיים בחלק עבה יותר שנקרא המעי הגס. במעי הגס נספגים מים ומלחים לפי צרכי הגוף. ככל שהספיגה תהיה מלאה יותר, הצואה תהיה קשה יותר.
מערכת העיכול מסתיימת בחלק שנקרא פי הטבעת, וממנו מופרשת הצואה אל מחוץ לגוף.
אציין גם שמערכת העיכול כוללת אוכלוסייה עצומה של חיידקים שמכונה המיקרוביום. למיקרוביום תפקידים בעיכול, בספיגת מזון ויצירת ויטמינים כמו גם תפקיד משמעותי בפעילות החיסונית של הגוף. אבל על כך נרחיב בכתבה אחרת.
איך נוכל לסייע באופן כללי לעיכול טוב יותר ?
- ללעוס היטב – כאשר אנחנו לא לועסים את המזון היטב, אנחנו "זורקים" חתיכות מזון לקיבה בלי לאפשר להן להתחיל את העיכול בפה. למעשה מגיעים לקיבה חלקי מזון שלא נחתכו ולא זכו להתרכך עם הרוק יחד עם עמילנים שהיו אמורים כבר להתחיל להיספג בפה. באופן כזה אנחנו מעמיסים על הקיבה, מקשים על המשך העיכול ומאטים את התהליך.
- לאוכל לאט – כאשר אנחנו אוכלים מהר, אנחנו "דוחפים" הרבה מדי מזון בבת אחת לתוך הקיבה, דבר שמעלה את הלחץ בתוך הקיבה. קיבה עמוסה עלולה ליצור לחץ על השסתום שמפריד בינה לבין הוושט ולגרום לו להיפתח. חלקים מעוכלים חלקים יעלו אל הוושט כשהם מכילים חומצה מהקיבה. זו הצרבת.
- לאכול בישיבה ולא לשכב אחרי האוכל לפחות חצי שעה – כך נאפשר לאוכל לעבור את העיכול בקיבה ולרדת למערכת העיכול התחתונה יותר ונצמצם סיכון לצרבות.
- לזוז, בין אם ספורט ובין אם תנועה יומיומית כמו הליכה או רכיבה על אופניים – היות ומערכת העיכול היא שרירית, אם לא נזוז גם התנועתיות שלה תפחת. אנשים ששוכבים רוב היום יסבלו מעצירות הרבה יותר מאנשים שיכולים לנוע, לעמוד וללכת. מצד שני, אל תעשו ספורט מיד אחרי אכילה כדי למנוע פגיעה בעיכול. מערכת העיכול דורשת המון אנרגיה ודם, ולכן פעילות של שתי מערכות גדולות כמו עיכול ושרירים לא מצליחות להתקיים במקביל ושתיהן נפגעות.
- לשתות הרבה – חוסר בנוזלים גורם למעי הגס לספוג את המים שמגיעים מהמזון וכתוצאה מכך שיירי המזון הופכים להיות קשים ופוגעים בכלי הדם כאשר הם יוצאים אל מחוץ לגוף (טחורים).
- איכלו מזון שמכיל סיבים תזונתיים – ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים מכילים סיבים שהם הבסיס להתפתחות של חיידקים טובים למערכת העיכול. תזונה דלה בסיבים גורמת לחיידקים לא טובים לנו לפרוח במעי וגורמים לבעיות בספיגת המזון, לגזים ולנפיחות.
בריאות מלאה.