השפעתן ואופן ההתמודדות עם תופעות לוואי של תרופות אנטי-פיברוטיות

תרופות אנטי-פיברוטיות הן תרופות מאריכות חיים עבור חולים בפיברוזיס ריאתי. הן מאיטות את קצב הצטלקות הריאה, ובכך מעניקה לחולים זמן באיכות חיים טובה יותר.

ובעולמנו, זה כל מה שצריך. 

אבל לתרופות האנטי-פיברוטיות ישנן גם תופעות לוואי מורכבות, שפוגעות לא פעם באיכות החיים של החולה וגורמות לירידה במשקל. כמו שכתבתי בכתבה הקודמת, ירידה במשקל היא בעיתית מאד עבור חולים כרוניים, היות והיא פוגעת במערכת החיסון, יוצרת דילול מהיר בשרירים, חולשה, עייפות, מעלה סכנה לנפילות ומקשה מאד על התאוששות גם ממחלות עונתיות קלות. תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פיברוטיות מופיעות בעיקר במערכת העיכול והן כוללות שלשול, צרבת והאטה בקצב ריקון הקיבה.

אז מה אפשר לעשות?

הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שהבעיה מתהווה כתוצאה מהתרופה ולא מהאוכל!

להבדיל ממצבים אחרים של בעיות במערכת העיכול, בהן ננסה להבין איזה מזון גורם לבעיה, כאן אין סיבה להוריד קבוצות של מזונות. להיפך. במצב כזה אסור לנו ליצור רשימות של מזונות "שעושים לי לא טוב" ולהוריד אותם מהתפריט. במקום זה, נעשה שינוי נקודתי קצר, ננסה למצוא את הרגלי האכילה שיכולים לעזור לנו לצמצם את תופעות הלוואי, וברגע שהמצב יירגע, נחזור לאכול כרגיל.

שלשול

במצב של שלשולים, אין טעם להוריד מזונות שנחשבים ברפואה העממית לגורמי שלשול כמו מוצרי חלב, למשל. במקום זה – נוסיף מזונות שעוזרים לצואה להיות מוצקה יותר כמו אורז ובננות, תפוחי אדמה, ובמקביל נוסיף מלחים, סוכר ונוזלים כדי לא להתייבש. אפשר להוריד למספר ימים מזונות שנדמה לנו שמחמירים את מצב השלשול, אבל כאמור, לחזור בהקדם האפשרי לצריכה מלאה של כל קבוצות המזון. במקרים של שלשולים חוזרים ומתמשכים, שווה להתייעץ עם הרופא המטפל, ובאישורו להוריד למספר ימים את מינון התרופה, ואז כאשר הקיבה חוזרת לתפקוד רגיל, לחזור למינון הרצוי.

צרבת

צרבות קורות בעיקר בגלל ריקון קיבה איטי יותר. כאשר קצב העיכול נמוך, המזון שוהה זמן יותר בקיבה, ולכן קל לו יותר "לעלות" (והתוצאה היא צרבת). זו תופעה נורמלית של הגיל, הוא מועצמת עם לקיחת תרופות אנטי-פיברוטיות. צרבת עלולה להחריף את מצבן של הריאות ולכן חשוב לקחת טיפול תרופתי מיד עם תחילתה של תחושת הצריבה. הטיפול הוא פשוט, זמין ואינו דורש מרשם. יחד עם זה, ישנן מספר התנהגויות נפוצות שיכולות להגביר את הסיכון לצרבת:

  1. שכיבה אחרי ארוחה
  2. פעילות גופנית אחרי ארוחה
  3. שתייה מרובה עם האוכל
  4. שתיה של קפה או משקאות עם קופאין בארוחה או אחריה
  5. אכילה מהירה מדי
  6. מנה גדולה מדי בבת אחת

נסו להבין מה מהתנהגויות האכילה האלו עלול להחמיר אצלכם את הצרבת, ומצאו חלופה. למשל, אכלו מוקדם יותר בערב והשאירו שעתיים עד השינה בהן תישארו בישיבה או עמידה, או למשל שמרו על שעתיים מרווח בין ארוחה גדולה לבין פעילות גופנית.

ריקון קיבה איטי
במצב בו המזון שוהה זמן רב יותר בקיבה עד שהוא מתפרק, הוא עובר עיכול וספיגה ומפנה שוב את הקיבה. כתוצאה מכך, יורד התאבון וישנה תחושת כבדות מתמשכת אחרי ארוחה. כאמור, הירידה בתאבון מסוכנת לחולים במחלות כרוניות וכן לממתינים להשתלות, היות והיא גוררת צמצום של האכילה, וכתוצאה מכך, לירידה במשקל. במקרים כאלו נרצה לצמצם מעטאת נפח הארוחות, בעיקר על ידי הפחתת כמות הירקות והנוזלים  (למשל מרקים או דייסות), ובמקביל נגדיל את מספר הארוחות ביום כך שנצליח לאכול את כל כמות הקלוריות הנדרשת. חשוב להזכיר שאדם עם פיברוזיס ריאתי זקוק לכמות קלוריות גדולה יותר מאדם רגיל בגילו, היות והמאמץ הנשימתי דורש הרבה מאד אנרגיה. 
 
לכן – למרות הכול, הקפידו לאכול מגוון ותדיר, ושמרו על משקל תקין.
 
 
בהצלחה ורק בריאות
 
אורית שמש-ליפשס
דיאטנית קלינית מוסמכת, מומחית בתזונת ספורט ותזונת ילדים ובני נוער, בת לחולה IPF