אבחון המחלה

אבחון פיברוזיס ריאתי יכול להיות מאתגר.

ניתן לבלבל את תסמיני פיברוזיס ריאתי אידיופתי, הכוללים קוצר נשימה, שיעול, תשישות, עייפות, ירידה במשקל עם תסמיני מחלות אחרות. עקב כך במקרים רבים המחלה מתגלה בדרך אקראית ולא מכוונת, באמצעות בדיקות רפואיות שאינן קשורות באופן ישיר למחלת IPF.

בנוסף, יש יותר מ- 200 סוגים שונים של פיברוזיס ריאתית, ורוב מקרי הפיברוזיס אינם IPF. 

אם כן, אבחון המחלה מתבצע על ידי פולמונולוג (רופא מומחה ברפואת ריאות), לרוב בגישה רב-תחומית הכוללת התייעצות עם רדיולוג (מומחה לדימות) ובמידה ונלקחת ביופסיה ריאתית גם עם פתולוג. לעיתים יש צורך בהתייעצות עם ראומטולוג (מומחה למחלות פרקים ומחלות אוטואימוניות), על מנת לשלול סיבה אחרת לפיברוזיס שאינה IPF.

הבדיקות הרלוונטיות בתהליך האבחנה:

סריקת סיטי של בית החזה - צילום CT ריאות

סריקת CT ברזולוציה גבוהה יכולה להראות דפוס ייחודי של פיברוזיס בריאה שנקרא UIP ולשייך אותו למחלה. איבחון הצלקות בצילום זה יוכל לקבוע גם את דרגת החומרה של המחלה. רופא יכול להשתמש במונח "ברונכיאקטזיות של משיכה" כאשר יש הרחבת סימפונות כתוצאה ממשיכת דפנותיהם ע"י הצלקות הריאתיות או "חלת דבש" כאשר התמונה מראה הרבה כיסים או בועות אויר אותן יוצרות הצלקות בריאה.

חלת דבש
חלת דבש - פיברוזיס ריאתי

בדיקת תפקודי ריאות

תפקודי ריאה – בדיקת תפקודי ריאה מתבצעת בבית החולים, במכון ריאות, בו יש מכשור רפואי המתאים לכך. הבדיקה מורכבת ממספר בדיקות נשמתיות אל תוך מכונה הבודקת את קיבולת נפח הריאות, נפח החמצן הנשאף ונפח הפחמן הדו-חמצני הננשף. הבדיקה תראה את היעלות של הריאות בקבלת חמצן והעברתו למחזור הדם והוצאת הגז מהגוף החוצה.
בשורה התחתונה, לפי תוצאות הבדיקה, הרופא יוכל לאבחן ולדעת כמה (באחוזים) הריאות מתפקדות ומהי היכולת הנשימתית. לחולי פיברוזיס ריאתי ישנן בדיקות תקופתיות כאלו המנטרות את מצבם.

מבחן 6 דקות הליכה – במבחן זה הרופא יבקש מהמטופל ללכת במשך 6 דקות ברציפות. המבחן הזה מאפשר למדוד את המרחק אותו מטופל עבר בשש דקות ואת אחוז הסטורציה (אחוז חמצן בדם) בזמן ההליכה ובסופה. ירידה במרחק ההליכה במבחן, למטופל שנמצא במעקב, יכולה להעיד לצוות הרפואי הרבה.

ביופסיה

לעיתים בדיקות נוספות כמו ביופסה. כיום מחקרים מראים כי הבדיקה הזו אינה הכרחית אך רופאים לעיתים עדיין משתמשים בה. ישנן מספר שיטות לבצע יופסיה, המשותף לכולן – לקיחת דגימת רקמה מן הריאה לבדיקה.

ביופסיה ריאתית ניתוחית – זוהי פעולה שמבוצעת בהרדמה כללית, ובמהלכה נלקחות מספר פיסות קטנות מן הריאה לצורך בדיקה פתולוגית. סוג זה של ביופסיה היה פופולרי מאוד בעבר אך כיום שכיחות השימוש בה יורד כיוון שהיא כרוכה בהרדמה כללית, באשפוז ממושך יחסית, ובמקרים נדירים אף תמותה.
ביופסיה ריאתית בברונכוסקופיה – זוהי פעולה שמבוצעת בזריקת טשטוש ובמהלכה מכניסים סיב אופטי עם מצלמה לריאות ונוטלים ביופסיה קטנה מתוך הריאה. רופא הריאות יקבע (בהתאם למצב החולה ולחשד הקליני) מה סוג הביופסיה המתאים ביותר. לעיתים הביופסיה מבוצעת באמצעות טכניקה הנקראת "ביופסיית קריו" ומהלכה משתמשים
בהקפאה עמוקה של רקמת ריאה להשגת הביופסיה.

חומרת הסימפטומים שונה בין חולה לחולה, כאשר הידרדרותם של חלק מהחולים עשויה להיות חדה מאוד, לעומת אחרים אשר חווים סימפטומים מתונים יותר. מהלך המחלה משתנה בין חולים שונים ואינו צפוי מראש. החולים בפיברוזיס ריאתי אידיופתי חשופים להחרפה במצבם בעת התפרצות מהירה של המחלה אשר עלולה לגרום להידרדרות
חדה ולמוות.

*המידע על אבחון המחלה המפורסם באתר ניתן באדיבות ד"ר רמי (אברהם) אונטרמן.