עקרונות הטיפול התרופתי במחלה
בניגוד למחלות אחרות, שבהן לאחר קבלת אבחנה, ניתן לתת לחולה תרופה ולרפא אותו – בפיברוזיס המצב, נכון להיום, עדיין לא כזה, שכן עדיין לא קיימות תרופות מרפאות, כאלו שיכולות להביא לריפוי ולהבראה של החולה. עם זאת, קיימות תרופות אנטי פיברוטיות שהוכחו כמאטות את קצב הידרדרות תפקודי הריאה ועשויות להאט את קצב התפתחות המחלה. בנוסף קיימות תרופות סימפטומטיות, המטפלות ישירות במגוון תסמינים, כמו קוצר נשימה.
למרות שהתסמינים עשויים להיראות דומים – עייפות, קוצר נשימה במאמץ – שני חולים עם פיברוזיס יכולים לקבל טיפול תרופתי שונה לגמרי. הסיבה היא הגורם הראשי לתחלואה, שעל פיו נקבעות התרופות שיינתנו:
חולה עם פיברוזיס ריאתי אידיופתי (מסיבה לא ידועה IPF), יטופל באחת מהתרופות האנטי-פיברוטיות הקיימות היום. לעומתו, חולה עם פיברוזיס ריאתי שמקורה במחלה אוטואימונית כדוגמת דלקת מפרקים שגרונית, יטופל בתרופות ראומטולוגיות יעודיות למחלות אלו, ובמידה ומחלתו תפתח מהלך מתקדם (פרוגרסיבי) – יוכל גם לקבל טיפול אנטיפיברוטי בנוסף או במקום.
במידה ומדובר בפיברוזיס ריאתי על רקע טרשת רב מערכתית (המכונה גם SScאו סקלרודרמה) יהיה ניתן לקבל טיפול אנטיפיברוטי גם ללא הוכחת התקדמות.
התרופות שניתנות למחלה עלולות לגרום לתופעות לוואי, כשבראשן תופעות הקשורות למערכת העיכול (שלשולים, צרבות, בחילות וכדומה)
כדאי לדעת שהתרופות האנטי-פיברוטיות שהגיעו לשולחן הטיפולים רק בשנת 2014 ונחשבו לפריצת דרך משמעותית בתחום, לא מרפאות את הפיברוזיס – אך הן מאטות באופן משמעותי את קצב הידרדרות המחלה.
תרופות אנטי פיברוטיות
הקבוצה האנטי פיברוטית כוללת שתי תרופות. התרופות נבדקו בניסויים קליניים והוכחו כמאטות את קצב ההידרדרות בתפקודי הריאות. קרוב לוודאי שהטיפול האנטיפיברוטי לא ישפר את מצבך, שכן מטרת הטיפול היא להאט קצב הידרדות המחלה – "לקנות זמן" ולעכב כמה שניתן את הידרדרות התפקוד הריאתי.
למרות שלא תחוש שיפור במצבך (ואולי אף הידרדרות יחסית עם הזמן) חשוב מאוד להמשיך וליטול את התרופה ע"פ הנחיית הרופא.
נינטדניב של חברת BOEHRINGER INGELHEIM היא אחת משתי התרופות האנטי-פיברוטיות הקיימות בשוק. ראשית היא אושרה לשימוש ב-IPF (פיברוזיס ריאתי אידיופתי) ובהמשך הורחבה לטיפול במחלות נוספות מקבוצת ILD (מחלות ריאה אינטרסטיציאליות).
היא משווקת בקפסולות רכות במינון 100 מ"ג ו-150 מ"ג, ונלקחת פעמיים ביום, עם הארוחה.
לנינטדניב (אופב), קיימות שלוש התוויות בישראל והיא מיועדת לטיפול עבור:
- מחלת ריאות הנקראת פיברוזיס ריאתי אידיופתי – IPF
- מחלת ריאות אינטרסטיציאלית כרונית (ארוכת טווח) המאופיינת בפיברוזיס מתקדם פרוגרסיבי, מכונה גם PF-ILD
- האטת קצב ההידרדרות בתפקוד הריאה באנשים החולים במחלת טרשת רב מערכתית (המכונה גם SSc) עם מעורבות של מחלת ריאה אינטרסטיציאלית.
מסקנות המחקרים הקליניים המבוקרים, הן שהטיפול בנינטדניב מאט משמעותית את קצב התדרדרות FVC בחולי IPF, SSc-ILD ו- PF-ILD.
המחקרים הראו כי התרופה בטוחה לשימוש.
תופעות לוואי:
תופעות הלוואי השכיחות הן בחילות, הקאות וכאבי בטן עליונה. שלשולים, לעתים קשים, הם תופעת הלוואי המשמעותית של התרופה.
במרבית החולים תופעות אלה הן קלות, אולם בחלקם תידרש הפחתת מינון התרופה. כ-5% מהמטופלים בתרופה סבלו מעליית אנזימי כבד לרמה של מעל פי 3 מערך הנורמה שהצריכה הפחתת מינון התרופה או הפסקתה הזמנית בחלק מהמקרים, אך ללא התפתחות של מחלת כבד משמעותית.
פירפנידון של חברת ROCHE היא אחת משתי תרופות אנטי-פיברוטיות הקיימות בשוק. היא פותחה כטיפול אנטיפיברוטי לפיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF).
התרופה משווקת בטבליות במינונים של 267 מ"ג ו-801 מ"ג ונלקחת 3 פעמים ביום, אחרי האוכל.
פירפנידון יעילה בעיכוב הידרדרות תפקוד הריאות בחולים ב- IPFהסובלים מהפרעה קלה-בינונית בתפקוד הריאות. התרופה נבדקה עד כה במחקרים מבוקרים בהם נמצא כי הטיפול בפירפנידון יכול לעכב את קצב התדרדרות תפקודי הריאות (FVC).
התחלת הטיפול נעשית במינון נמוך, ויש להגיע למינון הסופי תוך כשבועיים מתחילת הטיפול. מומלץ ליטול את התרופה יחד עם האוכל לצורך מניעת תופעות לוואי ממקור מערכת העיכול, ולהתמגן מחשיפה לשמש בעזרת מקדם הגנה לצורך מניעת תופעות של רגישות יתר לאור. מקובל לנטר מעבדתית אנזימי כבד אחת לחודש בחצי השנה הראשונה לטיפול ובהמשך אחת לשלושה חודשים.
תופעות לוואי:
חלק משמעותי מהמטופלים יסבלו מתופעות לוואי הקשורות לתרופה, אך לרוב תופעות אלה קלות, אינן מסוכנות ולא מצריכות הפסקת הטיפול. התופעות השכיחות מערבות את מערכת העיכול והעור וכוללות חוסר תיאבון, אי נוחות בטנית, בחילות, הקאות, ירידה במשקל, רגישות יתר לאור (פוטוסנסיטיביות), שטפי דם שטחיים בידיים, פריחה ותחושה של חוסר יציבות. תופעות הלוואי בדרך כלל מופיעות בחצי השנה הראשונה לטיפול, ומוקלות בהפחתת מינון התרופה או הפסקתה באופן זמני. בפחות מ-3% מהמטופלים תיתכן עלייה באנזימי כבד מעבר לפי 3 מהערכים התקינים. תופעה זו הינה זמנית, הפיכה וללא השלכה קלינית. יש להימנע מטיפול בתרופה בחולים במחלת כבד קשה או הסובלים מאי ספיקת כליות מתקדמת, אך אין המלצות לשינוי מינון התרופה בהתבסס על התפקוד הכלייתי. עישון עשוי להפחית את רמת התרופה בדם.
פירון (Peyron) היא גרסה גנרית של התרופה אסברייט (Esbriet) ומשווקת על ידי מספר יצרנים שונים. התרופה מכילה את החומר הפעיל פירפנידון (Pirfenidone), שהינו אחד משני הטיפולים האנטי-פיברוטיים המאושרים לטיפול במחלת פיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF).
למרות שאסברייט (Esbriet) ופירון (Peyron) מכילות את אותו חומר פעיל – פירפנידון (Pirfenidone) – קיימים מטופלים המדווחים על הבדלים בתופעות הלוואי בין שתי התרופות. הסיבה לכך נעוצה לא בחומר הפעיל עצמו, אלא בשוני בפורמולציה הגנרית: חומרי עזר, ציפוי, תוספים בלתי פעילים או קצב פירוק וספיגה שיכולים להשתנות בין התרופה המקורית לתרופה הגנרית. למשל, יש מטופלים המדווחים על גירוי קיבה חזק יותר ובחילות דווקא בעת שימוש בפירון, ולעומתם אחרים שדווקא סובלים פחות מהתופעות כאשר הם נוטלים את הגרסה הגנרית. חשוב לציין שכל תכשיר גנרי מאושר על סמך שקילות ביולוגית – כלומר, עליו להראות רמות דומות של התרופה בדם – אך לא זהות מוחלטות. לכן, תגובה שונה בין מטופלים אפשרית, ויש לשקול מעבר בין הגרסאות במקרה של תופעות לוואי מטרידות, תוך התייעצות עם הרופא המטפל.
התמודדות עם תופעות הלוואי של התרופות האנטי פיברוטיות
התרופות המשמשות לטיפול בפיברוזיס ריאתי (כמו כל תרופה, למעשה) עלולות לגרום לתופעות לוואי. לרופא שלך יש תשובות מצוינות לחלק מתופעות הלוואי – זאת אחת הסיבות שבגללן חשוב לעדכן אותו בפירוט על תגובתך לתרופה ועל תסמינים חדשים ששמת לב שיש לך. לא כולם יסבלו בהכרח מתופעות לוואי, ובנוסף התופעות יכולות להופיע על טווח רחב – מדברים שהמטופלת תגדיר כאי נעימות קלה אך נסבלת, דרך דברים שידרשו תרופות אחרות כדי לשלוט בהם היטב ועד תחושות בלתי נסבלות שאולי יובילו את הרופא לשקול להפסיק את מתן התרופה.
הרופא יתאים לחולה את הטיפול התרופתי הנכון והמתאים גם לתופעות הלוואי: לצרבות נהוג לתת תרופות ממשפחת PPI (כמו אומפרדקס, לוסק וכו'); לבחילות ניתן לתת תרופות שמגבירות את התנועתיות של מערכת העיכול (כגון פרמין); לשלשולים נהוג לתת את התרופה לופרמיד (ללא צורך במרשם), ויש גם אפשרויות להתאמות והפחתות מינון של התרופות במקרה הצורך. מטופלים שסובלים מרגישות יתר לאור (פוטוסנסיטיביות) מונחים לנסות ולהתגבר על הבעיה באופן התנהגותי (פעמים רבות זה מספיק לגמרי): להשתמש במסנן קרינה; ללבוש חולצה עם שרוולים ארוכים; לחבוש כובע; להיעזר בשמשיה; להיות ככל הניתן בצל; וכך הלאה.
כל החלטה תרופתית חייבת להיות מלווה בייעוץ רפואי צמוד. לפיכך, אין להפסיק תרופה, לשנות מינון או להחליף לתרופה אחרת, מבלי להיוועץ עם רופא. לשינוי מינון או הפסקת נטילה באופן עצמאי עלולות להיות השלכות. חשוב להיצמד לפרוטוקול הקובע כיצד יש להתחיל ולהפסיק את התרופות ולעשות זאת בהתייעצות עם הרופא המטפל.
כדי שהרופא יוכל לבצע התאמת טיפול מותאמת אישית עבורך, מומלץ מאוד לשתף אותו בכל תופעות הלוואי והדברים שאתה חווה כתוצאה מהטיפול התרופתי (שלשולים, חום, כאבים, כל הרגשה חדשה או מיחוש חדש שלא היה לפני השימוש בתרופה).
אין ממה להתבייש – חשוב לספר בפתיחות ובפירוט על הכל, כדי לדייק עבורך את הטיפול.
תרופות נוספות
פרט לשתי התרופות האנטי-פיברוטיות הייעודיות הקיימות לפיברוזיס ריאתי, הרופאים משתמשים בתרופות נוספות, כתלות במחלה העיקרית שגרמה לתסמינים בריאות.
רבות ממחלות אלו הן אוטואימוניות (מחלות של מערכת החיסון) או מערכות ראומטיות (הקשורות למערכת השלד והשרירים) – במחלות אלו פעמים רבות ראומטולוג ירשום את התרופה המתאימה ביותר.
כך, למשל, במקרה של לופוס (זאבת) שהחמירה לכדי פיברוזיס, נהוג לטפל בקורטיקוסטרואידים (כגון פרדניזון); בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSIDs); בתרופות אנטימלריות (תרופות נוגדות מלריה); ובסלספט (Mycophenolte Mofetil; Cellcept).
ישנן מחלות אחרות, כמו לדוגמה פיברוזיס שמקורו דלקת ריאות מרגישות יתר (HP) Fibrotic Hypersensitivity Pneumonitis שבו מטפלים בעיקר בסטרואידים.
פרדניזון הוא תרופה סטרואידית (מקבוצת הקורטיקוסטרואידים) ותיקה ומוכרת, הנמצאת בשימוש שנים רבות. זוהי תרופה שמפחיתה את פעילות מערכת החיסון – וכך מדכאת תהליכי דלקת ואלרגיה.
על התרופה נצבר ניסיון רב מאוד, בשימוש במינונים שונים, אצל חולים שונים עם מחלות שונות. בפיברוזיס ריאתי הרציונל שבשימוש בה הוא הפחתת כמות הדלקת שבריאות, באמצעות דיכוי המערכת החיסונית. הדבר עשוי להקל על התסמינים, למנוע נזק נוסף לרקמת הריאה ואולי גם להאט או לעכב את התפתחות המחלה.
סלספט היא תרופה שפותחה במקור למושתלים למניעת דחייה של איברים. היא מדכאת את מערכת החיסון באמצעות חומצה מיקופנולית (Mycophenolic Acid), המעכבת ייצור של לימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים של מערכת החיסון). כך היא מונעת את תגובתיות היתר של מערכת החיסון ומורידה את הדלקתיות שבריאות.
סלספט משתייכת לקבוצת התרופות האנטימטבוליטיות, הכוללות תרופות כגון מתוטרקסט ואזטיופרין (אימורן).
מבטרה היא נוגדן חדשני, שפותח במקור לטיפול בלימפומה (סרטן של הבלוטות). לנוגדן יש יכולת מתקדמת לגרום נזק סלקטיבי לחלק מהתא בלבד – במקרה של מבטרה, לחלבון CD20 , הנמצא על פני תאי B (שיש להם תפקיד מפתח בתגובה הדלקתית בפיברוזיס ריאתי).
הפעולה של מבטרה מסייעת להפחית את מספר תאי ה-B בריאות – וכך מופחתת התגובה הדלקתית הריאתית שהם מייצרים.
מחקרים פעילים
להלן מחקרים קלינים פעילים המתקיימים בארץ בבתי החולים השונים:
- מחקר לטיפול בפיברוזיס ראיתי אדיופתי – IPF-ALOF
מטרת המחקר: מחקר רפואי זה מעריך תרופה ניסיונית (986278BMS) כדי ללמוד עוד על בטיחותה, סבילותה, כיצד הגוף מגיב (והשפעתה על התקדמותו של פיברוזיס ריאתי אידיופתי (IPF). - מחקר לטיפול בפיברוזיס ריאתי מתקדם – PPF-ALOFT
מטרת המחקר: מחקר רפואי זה מעריך תרופה ניסיונית (986278BMS) כדי ללמוד עוד על בטיחותה,
סבילותה (כיצד הגוף מגיב) והשפעתה על התקדמותו של פיברוזיס ריאתי מתקדם (PPF).
למאמרים נוספים:
תרופות ותופעות הלוואי
נטילת תרופות לאורך זמן עלולה לגרור תופעות לוואי, שבפני עצמן מהוות פגיעהבאיכות החיים של המטופל. במאמר זה אתייחס לאחת מתופעות לוואי העיקרית, הנוכחת במערכת העיכול והיא שלשולים.
מערכת העיכול ותהליך העיכול
בעיות במערכת העיכול הן בעיות מטרידות, שיכולות ללוות אותנו יום יום, כל היום, ולפגוע בצורה משמעותית בתפקוד שלנו.
כדי להבין מה גורם לבעיית עיכול מסוימת ומה אפשר לעשות כדי להקל או לפתור אותה, כדאי להבין קודם את דרך הפעילות של מערכת העיכול שלנו יותר לעומק.
התמודדות תזונתית עם מחלה כרונית
גילוי מחלה כרונית שומט את הקרקע מתחת לרגליים. אדם בריא הופך לאדם חולה. סדר היום מתחיל לנוע יותר ויותר סביב תרופות,