טיפולים לפיברוזיס ריאתי

ככלל, לטיפול בפיברוזיס ריאתי יש שלושה יעדים ברורים: מניעת תמותה; שימור ושיפור איכות החיים; והאטת המחלה (עד כדי עצירתה) ככל הניתן. שיתוף הפעולה של המטופל – קריטי להשגת המטרות.

הטיפול עצמו תלוי בסיבה הראשית של המחלה. כך למשל מחלות שבסיסן אוטואימוני לרב יטופלו בשלב ראשון בסטרואידים ו/או בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון. במחלות פיברוזיס ריאתי, ניתן יהיה לטפל בתרופה אנטי-פיברוטית יעודית המאטה את קצב התקדמות המחלה.

סיוע עם חמצן נדרש תמיד בשלבים המתקדמים של המחלה. ישנם טיפולים תומכים רבים, כמו פיזיותרפיה נשימתית, המסייעים מאוד לחולים. אנחנו ממליצים גם לא להזניח את הצד הנפשי והמשפחתי – איכות החיים שלך היא עניין ששווה לעבוד עליו ולהשקיע בו והוא יכול להניב פירות משמעותיים.

גם אם המחלה שלך מוגדרת "אידיופתית" (עלומה; ממקור לא ידוע) – אין משמעות הדברים שאין לה מקור ברור וחד משמעי שגרם לה, זה רק אומר שהרופאים עדיין לא יודעים לשים עליו את האצבע. זיהום אוויר הוא אחד הגורמים הראשיים לתחלואה אינטרסטיציאלית. אז אם אנחנו יודעים שזה מפעל הסיליקה או האסבסט שעבדת בו בעבר – זה כבר היסטוריה. אבל אם זה משהו שקורה עכשיו, כמו לדוגמה לשלשת ציפורים (צואה של בעלי כנף) שנוכחת בביתך או באיזור מגורייך – כדאי להתרחק ממנו בהקדם. התרחקות מיידית מגורם סיכון שמהווה טריגר להתפתחות והתבססות של פיברוזיס ריאתי, יכולה לשנות את מהלך המחלה ויש לה את הפוטנציאל אפילו לעצור את התפתחותה.

"מחקר אפידמיולוגי סביבתי" (ניתוח מפורט של גורמי סיכון ריאתיים) הוא בהחלט משהו שמומלץ לעצור ולעשות לאחר האבחנה ביחד עם רופא הריאות שלך וגם עם גורמים נוספים. מומלץ לעשותו בהרחבה וביישוב הדעת – לוודא שלא פספסת אף טריגר שיכול להשפיע על מחלתך. אם מצאת כזה, אפשר לחשוב על פתרונות: האם רשתות נגד יונים יספיקו? אולי איזור מסוים בחצר ששווה להתרחק ממנו? ואולי בכלל כדאי לשקול מעבר דירה או החלפת מקום עבודה?

מדף זה תוכלו להגיע לשלל הטיפולים הקיימים ולקבל מידע חשוב להתמודדות עם המחלה.