גורמי סיכון לפיברוזיס ריאתי

גיל מבוגר

רוב האנשים שחולים בפיברוזיס ריאתי מפתחים אותה בין הגילאים 50 ל-70.

 מין ביולוגי

פיברוזיס ריאתי משפיע על יותר גברים מנשים. עם זאת, מספר המקרים בנשים עלה בשנים האחרונות – כך שכיום פחות אפשר לדבר על מחלה שהיא "גברית" במובהק.

עישון

עישון סיגריות (כולל עישון פסיבי) מגביר את הסיכון ללקות בפיברוזיס ריאתי.

גנטיקה

היסטוריה משפחתית של מחלות פיברוזיס ריאתי.

תרופות שונות

נטילת תרופות מסוימות (בעיקר בשימוש ממושך), לדוגמה להפרעת קצב לב (פרוקור, אמיוקרד), אנטיביוטיקה לדלקות בדרכי השתן (מקרודנטין, ניפורנטין, פורדנטין אורל, פורנטואינה, ניטרופורנטואין) או לטיפול בסרטן (מטוטרקסט, ציקלופוספמיד) עלולה להגביר הסיכון לפיברוזיס בריאות. אם במהלך האבחנה יעלה החשד שהתרופה גורמת לנזק ריאתי – היא תוחלף בתרופה שלא פוגעת בריאות.

טיפולים אנטי סרטניים

כמו רדיותרפיה (הקרנות, לדוגמה באיזור החזה) וכימותרפיה.

מחלות ומצבים רפואיים

מחלות של רקמת חיבור כגון סקלרודמה, דלקת מפרקים שגרונית, דרמטומיוזיטיס (מחלת שרירים אוטואימונית) ופולימיוזיטיס, מחלות קולגן וסרקואידוזיס, החזר קיבתי-ושטי (Gerd) וזאבת אדמונית.

 מזהמי אויר

עבודה בסביבת אבק או אדים – נשימה קבועה של כימיקלים או חומרים מסוכנים עלולה להזיק לריאות. אבק סיליקה, סיבי אסבסט, חלקיקי מתכת כבדים וכד’. חקלאים, עובדים במספרות, עובדי שיש ועובדים בתעשיית המתכת עלולים להיות בסיכון מוגבר.

צואת חיות

חשיפה ללשלשת ציפורים וצואת בעלי חיים מעלה את הסיכון לחלות בפיברוזיס ריאתי.