אבחון המחלה
ניתן לבלבל את תסמיני פיברוזיס ריאתי אידיופתי, הכוללים קוצר נשימה, שיעול, תשישות, עייפות, ירידה במשקל עם תסמיני מחלות אחרות. עקב כך במקרים רבים המחלה מתגלה בדרך אקראית ולא מכוונת, באמצעות בדיקות רפואיות שאינן קשורות באופן ישיר למחלת IPF.
אם כן, אבחון המחלה מתבצע על ידי פולמונולוג (רופא מומחה ברפואת ריאות).
האבחון יתבצע על ידי שתיים-שלוש בדיקות:
1. צילום ריאות CT
צילום CT ברזולוציה גבוהה יוכל להראות דפוס ייחודי של פיברוזיס בריאה ולשייך אותו למחלה. איבחון הצלקות בצילום זה יוכל לקבוע גם את דרגת החומרה של המחלה.
רופא יכול להשתמש במונח "חלת דבש" כאשר התמונה מראה הרבה כיסים או בועות אויר אותן יוצרות הצלקות בריאה.
2. בדיקת תפקודי ריאות
תפקודי ריאה: בדיקת תפקודי ריאה מתבצעת בבית החולים, במכון ריאות, בו יש מכשור רפואי המתאים לכך. הבדיקה מורכבת ממספר בדיקות נשמתיות אל תוך מכונה הבודקת את קיבולת נפח הריאות, נפח החמצן הנשאף ונפח הפחמן הדו-חמצני הננשף. הבדיקה תראה את היעלות של הריאות בקבלת חמצן והעברתו למחזור הדם והוצאת הגז מהגוף החוצה.
בשורה התחתונה, לפי תוצאות הבדיקה, הרופא יוכל לאבחן ולדעת כמה (באחוזים) הריאות מתפקדות ומהי היכולת הנשימתית. לחולי פיברוזיס ריאתי ישנן בדיקות תקופתיות כאלו המנטרות את מצבם.
מבחן 6 דקות הליכה: במבחן זה הרופא יבקש מהמטופל ללכת במשך 6 דקות ברציפות. המבחן הזה מאפשר למדוד את המרחק אותו מטופל עבר בשש דקות ואת אחוז הסטורציה (אחוז חמצן בדם) בזמן ההליכה ובסופה. ירידה במרחק ההליכה במבחן, למטופל שנמצא במעקב, יכולה להעיד לצוות הרפואי הרבה.
3. ביופסיה
לעיתים בדיקות נוספות כמו ביופסה. כיום מחקרים מראים כי הבדיקה הזו אינה הכרחית אך רופאים לעיתים עדיין משתמשים בה. ישנן מספר שיטות לבצע יופסיה, המשותף לכולן – לקיחת דגימת רקמה מן הריאה לבדיקה.
חומרת הסימפטומים שונה בין חולה לחולה, כאשר הידרדרותם של חלק מהחולים עשויה להיות חדה מאוד, לעומת אחרים אשר חווים סימפטומים מתונים יותר. מהלך המחלה משתנה בין חולים שונים ואינו צפוי מראש. החולים בפיברוזיס ריאתי אידיופתי חשופים להחרפה במצבם בעת התפרצות מהירה של המחלה אשר עלולה לגרום להידרדרות חדה ולמוות.
לקריאה נוספת – טיפלים >>